-
הקמת תנועת הנוער ההיטלראי - ההיטלר יוגנד
תנועת נוער שהוקמה עוד לפני עליית הנאצים לשלטון, באמצעותה סחפה המפלגה הנאצית אלפי בני נוער אחרי האידיאולוגיה הנאצית. תנועה זו ארגנה עצרות רבות לטובת גיוס בני נוער נוספים לתמיכה במפלגה הנאצית. באמצעות התנועה העמיקו הנאצים את החינוך לעקרונות המפלגה. למרות נסיונות לפגוע בתנועה מצד השלטונות לפני עליית הנאצים, היא המשיכה להיות פעילה.
עם עליית הנאצים לשלטון הפכה לתנועת הנוער המרכזית בגרמניה. תנועות אחרות הצטרפו אליה ותנועות נוער של השמאל (קומוניסטים) הוצאו אל מחוץ לחוק. -
יוזף גבלס - הממונה על התעמולה
כבר בשנת 1928 מונה לממונה על התעמולה במפלגה הנאצית ונחשב לבעל כושר שכנוע בולט במיוחד. בהמשך, עם עליית הנאצים לשלטון מונה לתפקיד שר התעמולה.
במסגרת זו פיקח גבלס באופן הדוק על העיתונים, כל סרט שיצא היה צריך לקבל את אישורו, כל יצירת אמנות, כל ספר. גבלס שלט לחלוטין ברדיו. -
שריפת הרייכסטאג - הפרלמנט הגרמני
אירוע שהחל בנסיבות מעורפלות, שבו צעיר תמהוני ממוצא הולנדי שככל הנראה תמך בקומוניזם הואשם בשריפת הפרלמנט הגרמני, סמל הדמוקרטיה השברירית בגרמניה. במשפטו של הצעיר החל לעלות חשד שהנאצים היו מעורבים בפעולה. הנאצים מצדם ניצלו את ההזדמנות כדי להאשים את הקומוניסטים בפעולה והובילו מהלך להוצאת צווי חירום שהגבילו את זכויות האדם בגרמניה כולל חופש הביטוי, חופש העיתונות וחופש ההתאגדות. -
הקמת מחנה הריכוז דכאו
דכאו היה מחנה הריכוז הראשון (לא מחנה השמדה) שמטרתו הייתה לכלוא מתנגדים לשלטון הנאצי. במקום נאסרו אסירים פוליטיים. האסירים במחנה הועסקו בעבודות כפייה. תחילה נשלחו למחנה קומוניסטים וסוציאליסטים, ובהמשך – סמוך לליל הבדולח, נשלחו אליו גם יהודים. -
חוק ההסמכה
החוק נועד להבטיח לנאצים שליטה מוחלטת, ומאפשר לממשלה – ולהיטלר בראשו – לחוקק חוקים ללא אישור הפרלמנט ובניגוד לחוקה הגרמנית. המשמעות של חוק זה היא ביטול חוקת רפובליקת ויימאר. החוק אמנם היה תקף לארבע שנים, אך לאחר מכן כבר לא היה מי שיתנגד לנאצים. -
יום החרם
הפעולה הראשונה של הנאצים נגד יהודים לאחר עלייתם לשלטון. ביום שבת, ה-1.4.1933 הועמדו בכל עיר וכפר בגרמניה שוטרים גרמנים ומנעו מקונים להיכנס לחנויות יהודיות. במקומות מסוימים היו גם התקפות על חנויות ונופצו חלונות ראווה. -
החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי
החוק קבע שרק בן הגזע הארי יוכל לכהן במשרות ציבוריות בגרמניה. כך סולקו ממשרות אלו יהודים, נשים ובעלי דעות פוליטיות “שאינן הולמות". כך מימש היטלר את עקרונות האידיאולוגיה הנאצית וגם יצר מקומות עבודה רבים לגברים גרמנים מובטלים. -
שריפת הספרים
זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון הוציא שר התעמולה, יוזף גבלס רשימת ספרים "המאיימים על הרוח הגרמנית". הספרים כללו ספרי תרבות, פילוסופיה ומדע אשר סתרו את האידיאולוגיה הנאצית, לרבות ספרים שנכתבו ע"י יהודים. לאחר כחודש הוביל גבלס אירועי שריפת ספרים המוניים בערים שונות בגרמניה. גבלס עצמו הנחה את אירוע שריפת הספרים בברלין בירת גרמניה ושם טען כי הגיע לקצו "עידן האינטלקטואליות היהודית". -
חוק ביטול המפלגות
החוק קבע כי המפלגה הנאצית היא המפלגה החוקית היחידה בגרמניה והוכרז כי יוטל עונש על כל מי שיקים מפלגה אחרת. באופן מפתיע, בבחירות לפרלמנט שהתקיימו בנובמבר 1933 זכתה רק מפלגה אחת – נחשו איזו. -
ליל הסכינים הארוכות
היטלר מחסל את כל מתנגדיו בתוך המפלגה הנאצית מחשש לאיום על שליטתו הבלעדית במפלגה. בלילה אחד נרצחים כ-1,000 איש כולל אחד המנהיגים הבולטים במפלגה, ארנסט ראהם שהנהיג את ארגון ה-ס.ה אשר ממנו חשש היטלר. (בתמונה: ארנסט ראהם, מנהיג ה-ס.ה. שחוסל בליל הסכינים הארוכות) -
חוקי נירנברג - סימון היהודים והפרדתם
חוקים שנחקקו בעיר נירנברג שכללו שני חוקים:
חוק אזרחות הרייך: הגדיר כי אזרחי גרמניה יהיו רק בני הגזע הארי. יהודים הוגדרו ככל אדם שהנו דור שלישי ליהודים.
החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני: אוסר נישואים בין יהודי לארי, אסור ליהודים להעסיק נשים בין גילאי 18 ל-45, אסור ליהודים להניף את דגל גרמניה -
Period: to
אולימפיאדת ברלין
ב-1936 אירחה גרמניה את האולימפיאדה ובמהלכה שאפה גרמניה להציג לעולם את עוצמתה האדירה ואת עוצמת הגזע הארי. האולימפיאדה זכורה בעיקר בזכות נצחונו של האמן האמריקני ג'סי אוונס בריצות ה-100 וה-200 מטר ובקפיצה לרוחק. היטלר סירב ללחוץ את ידו כנהוג ועזב את האצטדיון -
גירוש זבונשין
ממשלת גרמניה מגרשת 12,000 יהודים בעלי אזרחות פולנית לפולין.
ממשלת פולין מסרבת לקבל אותם והם נתקעים בעיירת הגבול זבונשין.
בין המגורשים הייתה משפחת גרינשפן מהנובר. בנם הצעיר, הרשל גרינשפן, שהתגורר בפריז, שמע על האירוע ואז... -
ליל הבדולח
הרשל גרינשפן ביקש לנקום בגרמניה, נכנס לשגרירות גרמניה בפריז וירה למוות בדיפלומט ארנסט פון ראט.
שר התעמולה גבלס הורה לפרסם את האירוע בכל העיתונים וניצל אותו כדי לארגן התקפות "ספונטניות" נגד יהודי גרמניה. אלפי בתי כנסת נשרפו ועסקים יהודים נשרפו, יהודים רבים נפגעו וכ-1,500 נהרגו, כ-30,000 יהודים נשלחו למחנות ריכוז.
