1933-1938:ציר זמן בנושא השואה יחס הגרמנים ליהודים

  • 1934 BCE

    הבידוד החברתי

    היהודים נהנו משוויון חוקי וחברתי, ובדרך כלל נטמעו בחברה הגרמנית במעמד הבינוני ומעלה, ואף מילאו תפקידי מפתח ברפובליקת ויימאר. היו להם ארגונים פוליטיים ודתיים רבים.
    הטענה הגרמנית לפיה היהודים שולטים בעולם סייעה לגרמניה לפעול כנגד היהודים מבלי לקבל על כך גינוי תקיף ונחרץ ממדינות העולם. יהודים בארצות הברית ובברית המועצות, בנסותם להשפיע על שלטונות מדינתם לסייע ליהודי גרמניה, איששו לכאורה בכך טענה זו.
    בשנים 1933-1934 טרם חשף היטלר את כוונותיו כי פחד משליליות כלפי שלטונו במדינות אירופה.
  • יום החרם הכלכלי

    הפעולה הכלל-ארצית הראשונה נגד יהודי גרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון. המפלגה הנאצית הכריזה על קיום החרם ב-28 במרס 1933.
    הכרזת החרם הכלכלי על יהודי גרמניה תוארה כפעולת תגמול והתראה כלפי יהדות העולם, שתחדל ממה שנתכנה בפי הנאצים 'תעמולת זוועה' חרם כלכלי בחוץ-לארץ נגד 'גרמניה החדשה'. אחר עליית הנאצים לשלטון אכן עוררו פרסום נרחב ופעולות של מחאה ציבורית ברחבי העולם, אך דווקא המוסדות והארגונים היהודיים נקטו בדרך-כלל קו זהיר, מחשש לפגיעה חוזרת ביהודי גרמניה.
  • ליל הבדולח

    בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938 התחוללו פרעות "ליל הבדולח" שכללו פגיעות ביהודים וסמליהם ובוצעו ע"י ה-ס.א. והבריונים שלהם במהלך ליל הבדולח עשרות מבנים של יהודים הושמדו ביניהם: בתי כנסת, דירות וחנויות, וחלונות הראווה נופצו
    91 יהודים נהרגו ואלפים נעצרו ונשלחו למחנות.
    לפוגרום ליל הבדולח היו 4 מטרות: ללבות את הזעם נגד היהודים, להרחיק את היהודים מהתחומים הכלכליים שעסקו בהם, להעשיר את קופת המדינה ולהאיץ את קצב ההגירה שלהם.
  • חוקי נירנברג

    חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו"). חוקים אלו נוסחו בכנס ועידת המפלגה הנאצית השנתי בעיר נירנברג, ב־15 בספטמבר 1935, ומטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי. ב־14 בנובמבר אותה שנה פורט החוק הבסיסי, וכוּון ספציפית נגד היהודים. ב-3 בינואר 1936 הורחבה תכולת החוקים כך שיכללו גם את הצוענים שבשטח הרייך.
  • האריצזציה

    בשנת 1938 חלה החרפה ביחסם של הנאצים ליהודים.
    נאסר על יהודים לגדל כלבים ולהיכנס לגנים ציבוריים, למופעי בידור, לחנויות או לבתי-מלון שנועדו לגרמנים בלבד; הנסיעה ברכבת הותרה ליהודים בקרונות מסומנים בלבד
    היה על כל יהודי גרמניה למסור את דרכוניהם.
    ב-17 באוגוסט יצא צו שהחל מ-1 בינואר 1939 על היהודים שאינם בעלי השמות הפרטיים המצוינים ברשימה המצורפת להוסיף לפני שמם את השמות הפרטיים "שרה" או "ישראל".
    מרס 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה (ה"אנשלוס"). בעקבות הסיפוח נוספו לרייך כ–200 אלף יהודים,