Nazi germany 1

יחס הגרמנים ליהודים

  • יום החרם הכלכלי

    יום החרם הכלכלי
    הפעולה הכלל-ארצית הראשונה נגד יהודי גרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון. המפלגה הנאצית הכריזה על קיום החרם ב-28 במרס 1933. הכרזת החרם הכלכלי על יהודי גרמניה תוארה כפעולת תגמול והתראה כלפי יהדות העולם, שתחדל מחרם כלכלי בחוץ-לארץ נגד 'גרמניה החדשה'. מעשי הטרור של הס"א נגד יריבים פוליטיים ויהודים בחודשים הראשונים אחר עליית הנאצים לשלטון אכן עוררו פרסום נרחב ופעולות של מחאה ציבורית ברחבי העולם, אך דווקא המוסדות והארגונים היהודיים נקטו בדרך-כלל קו זהיר, מחשש לפגיעה חוזרת ביהודי גרמניה.
  • מינוי היטלר לפיהרר

    מינוי היטלר לפיהרר
    כאשר נכנסה לשלטון המפלגה הנאצית, מונה ראשה אדולף היטלר לתפקיד הפיהרר. באותה תקופה עדיין נהג בגרמניה משטר רפובליקני, ובו ראש הרשות המבצעת הוא הקאנצלר. הפיהרר הוא אדם יחיד המוצב בראש המדינה והוא שליט אבסולוטי משתי בחינות: ראשית, המנהיג אחראי לכלל ענייני המדינה ולו הסמכות המוחלטת בכל החלטה בענייני המדינה; שנית, המנהיג הוא בלעדי, אין זכות לערער עליו והוא שולט במדינה עד יום מותו ולאחריו נבחר מנהיג חדש למדינה.
  • חוקי נירינברג

    חוקי נירינברג
    שני חוקי יסוד שהיוו בסיס להמשך סילוקם של היהודים מכל תחומי החיים בגרמניה ולקידום המדיניות האנטי-יהודית. החוק הראשון, חוק האזרחות, ציין כי רק גרמנים, או בעלי 'דם גרמני', יכולים להיות אזרחי הרייך. יהודי גרמניה איבדו את זכויותיהםהמדיניות בעקבות החוק, שהפך אותם לנתיני המדינה, בעוד שהגרמנים הארים' הוכרזו לאזרחי הרייך. החוק השני היה ה'חוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני', והוא אסר נישואין ויחסי מין בין יהודים לגרמנים, העסקת משרתות גרמניות בנות 45 ומטה בבתי היהודים, והנפת הדגל הגרמני בידי היהודים.
  • אולימפיאדת ברלין

    אולימפיאדת ברלין
    האולימפיאדה ה-11 בעת החדשה. האולימפיאדה נערכה בבירת גרמניה הנאצית. האולימפיאדה היוותה מפגן ראווה שבו הוצגו הישגי הנאצים לעיני העולם כולו.
    כדי לחזק את תדמיתו של המשטר כלפי חוץ, נמנעו הנאצים במהלך האולימפיאדה מלפגוע באנשים מגזע נחות (יהודים, שחורים וכדומה), אך עם זאת, חלקם כן הושפלו. למשל, כאשר זכה ג'סי אוונס, אצן שחור, במדליית זהב, עזב היטלר את האצטדיון ולא בא ללחוץ את ידו ולהעניק לו מדליה. היהודים החרימו את האולימפיאדה וארגנו משחקים אולימפיים אלטרנטיביים, שבהם השתתפו גם ספורטאים לא יהודים.
  • ועידת הוסבאך

    ועידת הוסבאך
    ועידה שבה נכחו ראשי הכוחות המזוינים של גרמניה הנאצית. הפרוטוקול נרשם על ידי קולונל הוסבאך שהיה מזכירו הצבאי של היטלר, ולכן נקראת הוועידה על שמו. בוועידה סקר היטלר את התוכניות האסטרטגיות של גרמניה, ואת המהלכים הצבאיים שנחוצים להתבצע על מנת להגשים אותן. תיאר היטלר בפירוט את אמונתו שהעם הגרמני זקוק למרחב מחיה, כאשר כיוון ההתפשטות הראוי הוא לעבר מזרח-אירופה. המזרח מאוכלס ברובו באוכלוסייה סלאבית שעל פי הדוקטרינה הנאצית הייתה מגזע נחות לעומת הגזע הארי ובחלקים רבים משטחו מצויים גם יהודים רבים.
  • ליל הבדולח

    ליל הבדולח
    ליל הבדולח התרחש ביום חשוב בלוח השנה הנאצי, כך שהיטלר ובכירי המפלגה הגיעו למינכן. החל גבלס לארגן את פעילי המפלגה והאס אס לערוך פוגרום יזום ומתואם ביהודים. במקומות רבים יצאו הפורעים לדרכם היישר מהמסיבות וההתכנסויות האמורות. רבים מהם אף היו שתויים. בפוגרום נהרסו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה, בתי קברות יהודיים רבים, אלפי חנויות בבעלות יהודים. יותר משלושים אלף יהודים נעצרו, לעתים על-פי רשימות מוכנות מראש ונשלחו למחנות ריכוז. בליל הפרעות נרצחו כ-400 נפש. בימים שלאחר הפרעות איבדו 400 נפש נוספים את חייהם.