עבודה בהיסטוריה

  • הכרזת העצמאות של ארה"ב

    הכרזת העצמאות של ארה"ב
    בזמן עיצומה של מלחמת העצמאות האמריקנית, הוצגה בפילדלפיה הכרזת העצמאות של ארה"ב שנוסחה ע"י תומאס ג'פרסון ונציגי המושבות חתמו עליה. בעקבות אירוע זה השתחררו 13 המושבות מהשלטון הבריטי והקימו מדינה חדשה- ארצות הברית של אמריקה. עיקר ההכרזה הוא הסבר לשינוי שבו נפרדו המושבות מהשלטון של בריטניה ובחרו להקים גוף מדיני עצמאי חדש. ההסבר גם מבסס את התוקף המוסרי והחוקי לעצמאותה של המדינה החדשה- ארצות הברית.
  • האורתודוקסיה מבית מדרשו של החת"ם סופר

    הזרם האורתודוקסי הופיע בעקבות תנועת ההשכלה היהודית. האורתודוקסיה התנגדה ל"תיקונים" אותם עשו הרפורמים וניסתה לשמור על היהדות המסורתית, התורה, המצוות וארץ ישראל. אחד ממנהיגיה הבולטים היה החת"ם סופר אשר התנגד לפריצת הגבולות שחלה בעקבות המודרנה והתנועה הרפורמית. הוא התנגד לשינוי המנהגים המקובלים והתאמתם למנהגים של הנוצרים. את ההתנגדות לכך הוא ביסס ע"י האיסור ההלכתי שבכך תוך שימוש במושג "חדש אסור מן התורה". ע"י מושג זה הוא תמך בהתנגדות לשינויים רבים בסדר התפילה ועריכתה ולשינויים נוספים שעשו הרפורמים.
  • משה מנדלסון ותנועת ההשכלה

    משה מנדלסון ותנועת ההשכלה
    משה מנדלסון נחשב למעצב והמוביל הראשי של תנועת ההשכלה היהודית. מנדלסון האמין מאוד בעקרונותיה של הדת הטבעית- דת התבונה והמוסר האוניברסליים שאליה ניתן להגיע באמצעות השכל וניתן לדון ביסודותיה באמצעות ההיגיון. את המצוות ראה מנדלסון כמסגרת חיים שניתנה יהודים כדי שיוכלו לשמור על עקרונות הדת הטבעית. בגדול, תנועת ההשכלה היהודית עסקה בשילוב רעיונות הנאורות עם הדת תוך הכנסת מאפיינים מודרניים להתנהלות החיים היהודיים (כמו שינוי הלבוש והדיבור, שינויים בחינוך ועוד).
  • הרצל ומדינת היהודים

    הרצל ומדינת היהודים
    הספר "מדינת היהודים" נכתב ע"י תיאודור בנימין זאב הרצל בעקבות רצונו למצוא פתרון ל"בעיה היהודית". הרצל נפגש עם אילי הון יהודיים (הברון הירש ומשפחת רוטשילד) והכין לקראת המפגש נאום שבו הציע בהתלהבות רבה את רעיונותיו. לבסוף, לא נשא הרצל את הנאום אך במקומו הוציא לאור את הספר במטרה לתאר את התכנית להקמת מדינה יהודית. הרצל כתב את הספר באופן מציאותי ככל האפשר ולא באופן שבו נראה הרעיון עד כה- כחלום רחוק ודמיוני.
  • המהפכה התעשייתית

    בסרט "זמנים מודרניים", מבקר היוצר צ'רלי צ'אפלין את העולם המודרני לאחר המהפכה התעשייתית. לדעתו של צ'אפלין, העולם המודרני המתועש חושב בעיקר במונחים כמותיים, מה שמעניין אותו הוא בעיקר יעילות ורווחים ובנוסף, הוא מאבד את אנושיותו. הסצנות העיקריות בסרט מתרחשות בבית חרושת מודרני שבו העובדים הופכים למעין מכונות אוטומטיות. הסרט ממחיש את השינויים בעולם לאחר מהפכת התיעוש בצורה הטובה ביותר. https://www.youtube.com/watch?v=IjarLbD9r30
  • מאבק השחורים בארה"ב

    בארה"ב נקבעו זכויות שוות לשחורים כבר בשנת 1868, אך זכויות אלו לא התממשו באמת. ברוב המדינות השתמשו בעיקרון הקרוי: "שווה אך נפרד". ע"פ עיקרון זה, היו אוטובוסים גם לשחורים, אך הם היו נפרדים מאלו של הלבנים. כמו כן, בתי הספר בהם למדו הילדים והמסעדות בהן סעדו היו נפרדות. בעצם, ללבנים בארה"ב ניתנו זכויות רבות יותר והם הופלו לטובה. בשנת 1964, לאחר מאבק מתמשך של שנים במנהיגותו של מרטין לותר קינג, נחקק בארה"ב חוק זכויות האזרח, שאסר להפלות מיעוטים בכל תחומי החיים- תעסוקה, חינוך, מתן זכות לבחור ולהיבחר.