ציר זמן - היסטוריה

המצאת הקיטור

Dec 24, 1774

מנוע הקיטור אשר הומצא בידי המהנדס גיימס וואט היה כוח המניע של המהפכה התעשייתית. ויש הטוענים כי "מנוע הקיטור היה קרש הקפיצה של התעשייה אל ה"עידן המודרני". עד אותו הזמן היה העובד מפעיל את המכונות או בכוחו הפיזי או בכוחן של בהמות עבודה או בעזרת איתני הטבע - כוח הרוח וכוח המים. ואולם ההישענות על איתני הטבע זימנה קשיים ואי-יציבות.
.כתוצאה מן השימוש במנוע הקיטור התחוללו בתעשייה שינויים רבים

המהפכה הצרפתית

Period: Dec 24, 1789 to Dec 25, 1799

סרטון על המהפכה הצרפתית:
https://youtu.be/hnqE9PCM6vI הגורמים הישירים למהפכה הצרפתית היו בעיקר כלכליים, אך לוו גם בפן אידיאולוגי.
משבר כלכלי חמור פקד את צרפת, משבר שכלל בין השאר עליית מחירים ואבטלה.
למרות זאת, לא הסכימו אנשי המעמדות הגבוהים לוותר על הפריבילגיה הפוטרת אותם מתשלום מיסים.
בסופו של דבר, המהפכה הביאה לביטול המעמדות החברתיים, וליצירת חוק אחיד לכלל האוכלוסייה.
השיוויון וזכויות האדם נכללו בחוק ואף הופצו ברחבי העולם

סידור אותודוכסי בהשוואה לסידור רפורמי

Dec 24, 1819

תנועת הרפורמה צמחה מאותם יהודים שמאמינים בהשכלה וחיים על פיה.
התנועה הרפורמית מתחילה לפעול בצורה ספונטנית בכל מיני מקומות, בקרב קבוצות אנשים שמחליטים לאמץ אותם.
לשיניים שעשו קראו "תיקונים".
התיקונים הראשונים נגעו בתפילה. קטעים הושמטו מהתפילה, "ותחזינה עיננו"... , קטעי גאולה והקטעים שמדברים על ייחודו של עם ישראל.
ניתן לראות בתמונה את השינויים בין הסידור האורתודוכסי לסידור הרפורמי.
(בלבן- האורתודוכסי ובאפור- הרפורמי).

משפט דרייפוס

Dec 19, 1894

ציטוט מיומנו של הרצל, בו חוזה על מדינה ליהודים

Dec 24, 1897

מתוך קטע המקור, אפשר להבין כי הרצל היה חדור מטרה ואף האמין בחזיונו. הרצל מהווה חלק משמעותי בהקמת המדינה, ע"י פעולותיו הרבות והחשובה שביניהן, הקונגרס הציוני הראשון בבאזל.
בקונגרס נקבע מסמך העקרונות של התנועה הציונית, והוא נקרא "תוכנית באזל".
מדינת היהודים מבוססת על מצע זה ולכן, הרצל כתב שהוא ייסד את מדינת היהודים בבאזל מכיוון ששם נוצר הבסיס לתנועה הציונית ובעצם להקמת המדינה.

הסכם לוזאן

Dec 24, 1922

בתום מלחמת העולם הראשונה, פלשו כוחות יוונים לטורקיה.
מלחמה זו נמשכה שלוש שנים, בהן היו התנגשויות בין האוכלוסייה היוונית לטורקים ובסופה נחתם הסכם זה.
ההסכם נחתם ב- 1922, בתמיכתן של בריטניה, צרפת ויוון.
מטרתו הייתה להסדיר את בעיית המיעוט היווני בטורקיה, והמיעוט הטורקי ביוון.
על פי ההסכם, 1.2 מיליון יוונים שמתגוררים בטורקיה עברו ליוון, ו- 600 אלף טורקים שמתגוררים ביוון, יעברו לטורקיה (חילופי אוכלוסין).
ההסכם גם הסדיר את זכויות המיעוט היווני שנותר בטורקיה והמיעוט הטורקי שנותר ביוון במיוחד בתחום הדתי