-
אספת המעמדות והאספה הלאומית
במאי 1789 התכנסה בארמון ורסאי אספת המעמדות. מטרת האספה הייתה לייעץ למלך צרפת ולהצביע בעד או נגד החלטות חשובות. המלך בחר לקיים את האספה ולכן כוחה היה כפוף לסמכות המלך. כשהתגלה שרק לבני המעמד השלישי יש תכנית פעולה מוגדרת ורק הם מסוגלים לפעול במשותף הם הכריזו שהם האספה הלאומית של צרפת. ב17 ביוני באותה שנה התכנסה האספה הלאומית הראשונה שסימלה תחילה של עידן חדש, היא ייצגה את דעות כל המעמדות ולא רק את דעות המעמדות הגבוהים. -
חקיקה שמבססת את עקרונות המהפכה-המשך
בנוסף,ב-26 באוגוסט 1789 הוצהרה הצהרת זכויות האדם והאזרח שקובעת שכל בני האדם נולדים שווים ומגיע להם שלוש זכויות בסיסיות בתקופת הוגי הדעות והמהפכה האמריקאית(הזכות לחיים לחירות ולקניין)והן אינן ניתנות לביטול,ההצהרה מפרטת על זכויות טבעיות הנובעות משלושת הזכויות כמו שוויון בחוק, בדת, בביטוי,בהגנה וברכוש. מרגע פרסום ההצהרה תושבי צרפת הפכו מנתינים לאזרחים. -
חקיקה שמבססת את עקרונות המהפכה
בזמן מרידות בכפרים ובערים,האספה הלאומית מחוקקת חוקים שנועדו לחזק את המשטר החדש. ב4 באוגוסט 1789, הסכימו האצילים לוותר על זכויות היתר הפאודליות שלהם (למשל זכות הדיג והציד והזכות לשפוט את האיכרים בעצמם) ולכן הוכרז ביטול הפאודליזם,המסים והחובות של האיכרים לאדוניהם. -
החוקה- המשך
חוקה זו קבעה שלכמורה אין כבר מעמד מיוחד והיא כפופה לשלטון של החילונים. נקבע גם שהכמרים יהיו פקידי המדינה, ולכן לא ימשיכו להתמנות ממוסדות הכנסייה אלא ייבחרו בבחירות רגילות ויצטרכו להישבע אמונים לאומה ולחוקי המדינה. בתגובה לכך, אסר האפיפיור להישבע אמונים אך כמרים רבים בכמורה הנמוכה נשבעו אמונים ורבים מהם עזבו את צרפת עם האצולה שעזבה בשנת 1789. -
החוקה
החוקה פורסמה בשנת 1791 וקבעה שהשלטון הצרפתי הוא מלוכני אך המלך לא יכול לעשות מה שבא לו עם העם אלא הוא מולך על פי החוק. המלך צמוד לאסיפה הלאומית הוא יכול לעקב חוקים לזמן מוגבל אך הוא לא יכול לקבוע לבד שום דבר. המלך קיבל את הרשות המבצעת והעם הוא הרשות המחוקקת. חקיקה נוספת, שפגעה מאוד במסורת החברתית והשלטונית בצרפת, הייתה החוקה האזרחית של הכמורה. -
המהפכנים מוציאים את המלך להורג- המשך
הקומונה ביטלה את חוקת 1791 וייסדה מוסד מחוקק חדש : קונוונט . כאשר הוא התכנס בפעם הראשונה המלוכה הפסיקה והתחילה רפובליקה. לאחר כחודשיים העמיד הקונוונט את לואי ה-16 למשפט בגלל בגידה בצרפת בכך שתקשר עם מלכי אירופה ואצילים שברחו. ב-15 בינואר 1793 הוחלט שהוא אשם ושישה ימים אחר כך הוצא להורג. -
המהפכנים מוציאים את המלך להורג
מ1789 צרפת נקלעה למלחמות עם מדינות אירופאיות מלוכניות ומלחמות אלה מגבירות את אי היציבות בתוך העם. בפריז הוקמה עירייה מהפכנית קיצונית והיא כונתה קומונה . ההמונים תומכי השלטון העירוני החדש הסתערו ב10- באוגוסט 1792 על ארמון טולרי ואסרו את בני משפחת המלוכה , וברחבי העיר השתוללה האלימות . -
שלטון הטרור מסתיים במהפכה
1793 הייתה שנה מלאה בטרור, הסיבה לכך הייתה המצב הנוראי שצרפת הייתה בו שנגרם מאיום המלחמות, המלחמות והמשבר הכלכלי. במצב חירום זה גובשה הנהגה מצומצמת שבראשה עמד מקסימיליאן רובספייר שייצג את המעמד השלישי באספת המעמדות והוא סבר שטרור הכרחי להשגת מטרות המהפכה ולמאבק באויבי המהפכה, בתוך צרפת ומחוץ לה. ולכן מאותה שנה עד 1794 נרצחו כארבעים אלף אנשים ומאות אלף אחרים נעצרו בשל היותם חשודים בהתנגדות למהפכה (רובם היו איכרים ובני המעמדות הנמוכים). -
שלטון הטרור מסתיים במהפכה-המשך
הטרור פגע גם במנהיגי המהפכה עצמם . קודם כול חוסלו מנהיגי המועדונים המהפכניים בפריז, אחר כך הוצא להורג דנטון עם תומכיו באשמת "חתירה נגד הרפובליקה" ולבסוף הגיע זמנו של רובספייר עצמו. סופו של רובספייר בישר את קצה של תקופת הטרור. סמכויות הוועדה לשלום הציבור קוצצו , ביטלו את בית הדין המהפכני והתירו עיתונות חופשית. ובחוקה ,נקבע כי המשטר החדש יתבסס על שני בתי נבחרים " מועצת זקנים" ו"מועצת חמש המאות" ותהיה בו רשות מבצעת ובה חמישה חברים , המכונה "דירקטוריון . "
