ירושלים- היציאה מהחומות

  • המאה ה-16

    ירושלים תחת השלטון העותמאני- גירוש ספרד ועליית יהודים רבים לארץ ישראל ולרובע היהודים בירושלים
  • הקמת בית כנסת החורבה

    לבית הכנסת החורבה עומד הכבוד המפוקפק שהוא, יותר מכל אתר אחר בעיר העתיקה, יכול לספר את קורותיו ההפכפכים והקשים של הרובע היהודי. הוא היה פעם בית הכנסת ההדור ביותר בארץ ישראל, ובו תמצית הרוח היהודית ששרדה ונאחזה בארץ במשך שנות גלות ארוכות.
  • חורבן בית כנסת החורבה

    בית הכנסת נשרף על ידי ערביי ירושלים לאחר שיהודי הרובע, אשר הקימו את בית הכנסת, לא החזירו את כספי ההלוואה אשר לקחו על מנת להקים את בית הכנסת.
  • צפיפות רבה ברובע היהודי ותנאי מחייה ירודים

    ברובע היהודי חיו כ-2000 יהודים שהיוו כרבע מאוכלוסיית העיר ירושלים. מצבם הכלכלי של היהודים השתפר מעט ולכן החלו יהודים נוספים להגיע לגור ברובע היהודי. בעקבות ריבוי היהודים ברובע חלקם החלו לגור ברובע המוסלמי, בעקבות הצפיפות ברובע היהודי שוב החלו תנאים של עוני, הזנחה ולכלוך.
  • יהודא טורא נפטר

    בשנת 1854 מת יהודי עשיר בשם יהודא טורא אשר מוריש הרבה כסף לטובת עניי ירושלים. הכסף מגיע למשה מונטפיורי אשר רוצה להקים במקום (שטח משכנות שאננים) בית חולים.
  • הקמת בתי מחסה

    לשכונת בתי מחסה יש חשיבות רבה וניתן לראות בה את תחילת היציאה מהחומות למרות שהיא נבנית בתוך חומות העיר.
    הקמת השכונה הזו הביאו לתהליכים חשובים אשר בסופם החלה היציאה מהחומות.
  • הכמת שכונת משכנות שאננים

    בשנת 1860, יהודה טירה, יהודי אנגלי עשיר, מוריש את כספו למשה מונטפיורי לבניין ירושלים. הוא קונה את משכנות שאננים במחיר יקר מאד ובונה שני מבנים – שיכון דירות ובית עבודה (מפעל אריגה). בצמוד להם הוא מקים את תחנת הקמח. כאשר נפתחים המגורים אין אף יהודי הרוצה לגור מחוץ לחומות. לבסוף הוא משלם לאנשים שיגיעו למקום לגור. היהודים המגיעים חוזרים מידי ערב אל תוך החומות.
  • מגפית הכולירה פורצת ברובע היהודי

    מי שהיה באותו הזמן מחוץ לחומות העיר ניצל מהמגפה. מגפה זו היא אשר זירזה את תהליך היציאה מהחומות ולאחר מכן החלו להיבנות שכונות נוספות מחוץ לחומות ירושלים
  • משה מנטפיורי נפטר

    השיר על משה מונטיפיוריהשיר על משה מונטיפיוריחמש שכונות נקראות על שמו בירושלים: מזכרת משה, זיכרון משה, אוהל משה, ימין משה – בנחלאות ובעיר הישנה, וקרית משה, שהפכה לשכונה גדולה בכניסה לירושלים. טחנת הקמח שהקים ועומדת עד היום בשכונת ימין משה, הנקראת על שמו. הטחנה משכנת היום מוזיאון קטן על מונטיפיורי ופועלו, ובצדה העתק משוחזר של המרכבה שבה נהג לתור את הארץ.
  • הריסת בית כנסת החורבה

    השיר ירושלים של זהביומיים לאחר שנפל הרובע במאי 1948, פוצצו הירדנים את בית הכנסת, כמעשה סמלי המבטא את נצחונם. כך הפכה "החורבה" לגל חורבות בפעם השניה בתולדותיה. רצף החיים היהודיים ברובע היהודי נקטע ל-19 שנים.
  • פתיחה מחודשת של בית כנסת החורבה

    סרטון על שיקום בית כנסת החורבהמבנה בית הכנסת מתבסס על שרידי הקירות של המבנה העות'מאני. נדבכי הקירות שלא נהרסו ושרידי כותל המזרח של בית הכנסת שנותר עומד, שולבו במבנה המודרני. בעוד קירות הבטון המודרניים מסויידים בלבן, הושארו הקירות מן המבנה הישן בלתי מטוייחים. פנים המבנה עוצב לפי תמונות בית הכנסת מראשית המאה ה-20 ועל פי דגם שנבנה בשנת 1912 לערך על ידי האמן מאיר רוזין ולפי עדויות.