-
נייספור נייפס
"הליוגרפיה – "תמונות שמש
ב-1822 המציא נייפס את הקונטקט הראשון: רפרודוקציה מאובייקט שהונח ישירות על לוח נחושת המרוח בביטומן (סוג של זפת). הביטומן, מתקשה בזמן החשיפה לאור, -
נייספור נייפס, נוף מן החלון לרחוב לה-גרה
ב- 1827 מצליח ניספור נייפס, לקבוע ולייבש דמות שנרשמה על לוח פיוטר (בדיל ונחושת) המצופָּה בתמיסה רגישה לאור של ביטומן (סוג של זפת). זמן החשיפה לאור, היה 8 שעות תמימות.
התמונה שהפיק היא התמונה הכי מוקדמת שקיימת בהיסטוריה. -
וויליאם הנרי פוקס טאלבוט
במקביל לנייפס ודגר בצרפת, אדם בשם הנרי פוקס טלבוט באנגליה, המציא פיתרון לבעיית החד-פעמיות של הדגריוטייפ. בשנת 1835 הוא הפיק דמות על נייר בה הצללים מופיעים בגוון בהיר וְהַמִּבְהָקִים (highlight) בגוון כהה. דמות זו הנה למעשה הנגטיב (תשליל) הראשון בהיסטוריה. -
דגרוטייפ - יתרונות וחסרונות
תהליך הדגריוטייפ היה אמנם מוצלח, אך מחירו היה גבוה ומכל תמונה היה העתק אחד בלבד. -
דגרוטייפ
דגר כינה את השיטה "דגריוטייפ", הוא סיפק רק פוזיטיב יחיד– חד, עשיר בפרטים ובזמן חשיפה סביר שֶׁאִפְשֵׁר צילום פורטרטים. הדגריוטייפ הפך לצורת הצילום המסחרי הראשונה וזכה להצלחה עצומה. הממשלה הצרפתית אימצה את השיטה והכריזה על המצאת הצילום בישיבה של האקדמיה למדעים והאומנויות ב-1839 -
האדם המצולם הראשון
אדם אנונימי (צד שמאל למטה) שבמקרה עצר לצחצח את נעליו מול חלון חדרו של דאגר באחד מימי 1838 ולא נע בעת שהממציא חָשַׂף את לוח הצילום שלו - הוא האדם הראשון שצולם בהיסטוריה. -
לואי ז'אק מנדה דאגר
לואי דגר ממשיך במחקר של נייפס שנפטר לפתע ומגיע להמצאת דרך לפיתוח לוחיות צילום בעלות רגישות גבוהה בהרבה מהמצאתו של נייפס
הוא מגיע לזמן חשיפה של חצי שעה בלבד -
הנרי פוקס טלבוט - שדרות פאריס 1843
עם פרסום תהליך הצילום בצרפת גבר הלחץ על טאלבוט ליצור חידושים משמעותיים והוא החליף את הכסף הכלורי בכסף ברומידי.
החומר החדש, היה רגיש פי עשרה לאור, אך היה קשה יותר להכנה. -
הנרי פוקס טאלבוט, ערמת השחת, 1844
מתוך "עפרון הטבע" ספר הצילום ה 1 (The Haystack) -
ארצ'ר פרדריק סקוט, ממציא הלוח הרטוב על בסיס קולודיון
הפסל פרדריק סקוט ארצ'ר (1813-1857) גילה ב-1851 את ערכו של הקולודיון למטרות צילום. הוא השתמש בחומר כדי להצמיד את חומרי הצילום הרגישים לאור ללוחות זכוכית, מהם ניתן היה להפיק נגטיבים שקופים, ששמרו על רמת פירוט וחדות גבוהים בזמן הדפסתם. ארצ'ר לא הוציא פטנט על תגליתו -
רוג'ר פנטון
צילום תיעודי של מלחמת קרים (1853–1856) על לוחות רטובים -
אדולף דיסדרי וכרטיסי הביקור
אדולף דיסדרי ממציא ב 1854, מצלמה בעלת 4 עדשות בעזרתה ניתן לצלם על לוח קולודיון 8 תמונות בגודל כרטיס ביקור ולהדפיסן על נייר צילום. לאחר חיתוך הנייר ל 8 וכתיבת שם המצולם נוצרו כרטיסי ביקור שהפכו במהרה לדבר הלוהט של התקופה בצרפת, אנגליה, אירופה כולה וגם באמריקה. -
ריילנדר, אוסקר גוסטב
1858 צילומי סטודיו מבויימים -
פול נאדר
דאר צילם חשובים מהיוצרים בתקופתו: שרה ברנר, הקטור ברליוז, ז'ורז' סאנד, אז'ן דלקרואה, אלכסנדר דיומא, שארל בודלייר וג'ואקינו רוסיני. נדאר היה בין הראשונים לצלם באור חשמל, 1861. הוא תמך בציירים האימפרסיוניסטים ראה אימפרסיוניזם שהיו מטרה ללעג רב באותה התקופה.
במשך 20 שנה שלאחר מכן נעשה נדאר לצלם המפורסם ביותר בצרפת
מה שאפיין את הסגנון שלו היה: פורמט גדול, שימוש ברקע חלק בלי אביזרים,
אפקטים של הצללה, האיר צד אחד והצד השני היה אפל -
ג'וליה מרגרט קמרון
בשנת 1863, כשקמרון הייתה בת 48, הביאה לה ביתה הבכורה, מצלמה במתנה. גב' קמרון למדה בהתלהבות רבה את הפעלת המצלמה, ולמרות שהצילום היה תהליך איטי, סבוך ומתסכל, שלא אחת אכזב, קמרון התעלמה מהכשלונות. היא הסבה לול תרנגולות מזוגג לסטודיו, ומחסן פחם לחדר חושך, והחלה לעבוד. בתוך שנה, הפכה קמרון לחברה באגודת הצילום של לונדון וסקוטלנד, וכשנתיים לאחר שהחלה לצלם, כבר הפיקה תצלומים שנחשבים עד היום כיצירות מופת בתולדות הצילום -
אדוארד מייברידג
מייברידג' החל בשנת 1867, בסדרת תצלומים של הפארק הלאומי יוסמיטי, מייברידג' זכה במהרה להצלחה כצלם נופים, ותצלומיו תיארו את ההוד וההדר האקספרסיביים של מראות המערב. תצלומיו צולמו בטכניקת לוח הצילום הרטוב, ובפורמט סטריאוסקופי.
במהלך יולי 1877 צילם מייברידג' תמונות של "אוקסידנט", סוסו של סטנפורד, בו נראה הסוס כשרגליו מנותקות לגמרי מן הקרקע. -
פטר אמרסון
During his life Emerson fought against the British photographic establishment on a number of issues. In 1889 he published a controversial and influential book Naturalistic Photography for Students of the Art, in which he explained his philosophy of art and straightforward photography. -
ג'ורג איסטמן ומצלמת הקודק
בשנת 1880 החל איסטמן לפתח סדרה של המצאות שהפכו את הצילום, כעבור שמונה שנים בלבד, לעיסוק במחיר שווה לכל נפש.
המצאתו הראשונה הייתה מצלמת תיבה ובה גליל סרט בן מאה מסגרות. המצאה זו אפשרה לצלם לשלוח את סרט הצילום שלו לפיתוח בחברה ובכך הקל על הצלמים שעד היום פיתחו את תמונותיהם בעצמם. כעבור שנה המציא איסטמן את סרט הצילום השקוף. בשנת 1900 איסטמן ייצר מצלמה מיוחדת לילדים, שהייתה קלה ונוחה לשימוש. בשנת 1928 איסטמן פיתח תהליך זול לפיתוח סרטי צילום צבעוניים. -
לואיס היין
סוציולוג שמצלם את נושאי המחקר שלו – ילדים עובדים -
לרטיג
ניצול הזמינות וקלות של אמצעי הצילום המודרני בזמנו לצילומים יוצאי דופן לאותה תקופה
