גלויות לראש השנה

משפט דרייפוס - בונוס

Jan 5, 1895

פרשת דרייפוס הייתה עלילה אנטישמית שהתרחשה בצרפת והביאה למשבר פוליטי. אלפרד דרייפוס, קצין תותחנים בדרגת סרן, הואשם בבגידה ובריגול לטובת גרמניה. האירוע התרחש בתקופה שהעם הצרפתי ביקש לנקום על התבוסה לגרמנים במלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870. דרייפוס הועמד למשפט, הושפל ונשלח למאסר.

הקונגרס הציוני הראשון - בונוס

Aug 29, 1897

הקונגרס הציוני העולמי הראשון‏ הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים. הקונגרס התקיים בעיר בזל שבשווייץ בין 29 ל-31 באוגוסט
1897 א' עד ג' באלול תרנ"ז. יוזם הקונגרס ומנהיגו היה בנימין זאב הרצל.
הקונגרס כונס בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו של בנימין זאב הרצל בעיקר במזרח אירופה בעקבות פרסום ספרו מדינת היהודים ועקב כישלון ניסיונותיו לגייס בעלי הון יהודים להגשמת הרעיון הציוני. הקונגרס נועד ליצור תשתית שתרכז את התומכים בתוכניותיו של הרצל ותהווה בסי

הדלקת נרות חנוכה משפחתית

Jan 1, 1900

איגרת ברכה בצבע לשנה טובה, המתארת הדלקת נרות בבית משפחה יהודית. בשולי הכרטיס כתוב "של חנוכה נר להדליק לשנה טובה תכתבו".
הטעויות בניסוח ובכתיבה הן במקור, וייתכן שהן מצביעות על בורותו של המדפיס, שלא ידע עברית ושגה בסידור המילים.
הדמויות לבושות בלבוש יהודי מסורתי.

שנה טובה עם תצלום של אלפרד דרייפוס

Jan 1, 1901

גלויה שבמרכזה תמונה של אלפרד דרייפוס ("קאפיטאן אלפרעד דרייפוס"). מסביב לתמונה כתובים בעברית איחולים וברכות לשנה החדשה. במרכז הכרזה הכיתוב "לשנה טובה תיכתב", ומתחתיו תרגום לאנגלית, ליידיש ולגרמנית.
פרשת דרייפוס הייתה עלילה אנטישמית שהתרחשה בצרפת והביאה למשבר פוליטי. אלפרד דרייפוס, קצין תותחנים בדרגת סרן, הואשם בבגידה ובריגול לטובת גרמניה. האירוע התרחש בתקופה שהעם הצרפתי ביקש לנקום על התבוסה לגרמנים במלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870. דרייפוס הועמד למשפט, הושפל ונשלח למאסר באי השדים.

תקע בשופר גדול לחרותנו

Jan 1, 1904

איגרת ברכה לשנה החדשה מראשית המאה העשרים , מעוטרת על ידי צייר גרמני. בתחתית האיגרת כתוב "תקע בשופר גדול לחרותנו", מתוך תפילת שמונה עשרה. באיור נראים שלושה גברים עטופים בטליתות. האמצעי הוא התוקע, שמשמיע את תקיעת השופר לכל הציבור. מימין נראה הרב שמקריא לתוקע את מה שעליו לתקוע על פי הסדר - תקיעה, תרועה, שברים וכדומה. משמאל כנראה הגבאי או שליח הציבור. הרב לובש קיטל מתחת לטלית. הקיטל, גלימה ביידיש, הוא מעין חלוק לבן שחלק מהיהודים האשכנזים נוהגים ללבוש בימים הנוראים. ברקע נראים שלושה מגיני דוד בגדלים

ושמחת בחגך

Jan 1, 1905

גלויה מ-1905 שבה ציור של הצייר הגרמני אמיל לימר (E. Limmer).
בתחתית הגלויה כיתוב בעברית "[ו]שמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" (דברים ט"ז, י"ד). ובגרמנית: סעודת חג של יהודי גליציה. בצד מופיעה הברכה "לשנה טובה תיכתבו" בעברית ולצדה "שנה טובה" בגרמנית.
התמונה מתארת קבוצת יהודים חסידים (הנמצאים אולי אצל רבם). השולחן ערוך בחגיגיות, ובקדמת התמונה נראות שתי נשים וילדה. חלק מהדמויות אוכלות וחלקן שקועות בשיחה. כמה מהן מעשנות.

אם יהודיה

Mar 1, 1940

גלוית שנה טובה, ובה ציור של אם יהודייה עם ילדיה.
בגלויה ציור של אם צעירה ותינוק בעגלה. מסביב לעגלה מצוירים עוד שני ילדים שמסתכלים בסקרנות בעגלה. דמותה של האם תמירה ודקה, נעולה נעלי עקב ולבושה חצאית וחולצה. ברקע, טיילת עירונית ובה יושבים אישה וילד, ואיש קורא עיתון. גלויה זו משקפת את דמותה של האם היהודייה כפי שהצטיירה בשנות ה-40 של המאה ה-20: תפקיד הנשים הצעירות הוא לגדל את הילדים ולשמור עליהם. האם הצעירה היהודייה נראית טוב ולבושה אינו מסורתי.
על הגלויה נמצא כיתוב עברי ואנגלי: ברכת שנת אושר

הקמת מדינת ישראל- בונוס

May 14, 1948

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, , בהתאם להחלטה של עצרת האו"ם לחלוקת מדינת ישראל לשתי מדינות: ערבית ויהודית ובעקבותיה פרצה מלחמת העצמאות.
בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות.
ומאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר, את יום העצמאות.

אגרת שנה טובה, חיילים והרצל

Jan 1, 1950

זוהי אגרת "שנה טובה" משנת תש"י (1950). באגרת מופיע איור של חיילי צה"ל הצועדים עם דגל ישראל. למטה כתוב "שנת בטחון והתרחבות". מימין לחיילים מופיעה תמונתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, ה"צופה" על החיילים. בשנות החמישים של המאה העשרים פורסמו אגרות שנה טובה בצורות שונות. מוטיב החיילים והצבא היה מוטיב מקובל בראשית שנות המדינה והדגיש את תחושת הביטחון שהעניק הצבא לאזרחי המדינה, ואת העובדה שהצבא הוא חלק מהעם ושהעם גאה בחייליו. מנהג שליחת אגרות שנה טובה החל בשלהי ימי הביניים, במאה ה-14 בגרמניה. רבני

מלחמת ששת הימים- בונוס

Jan 5, 1967

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה. בסיום המלחמה, כבשה ישראל שטחים רבים משכנתויה והצליחה להגדיל את שטחה פי 3. ירושלים נכבשה בחזרה מידי הירדנים.

חיילים בכותל לאחר מלחמת ששת הימים

Apr 3, 1967

זוהי אגרת ברכה ובה תצלום של חיילים רוקדים ומניפים את רוביהם בכותל המערבי שזה עתה נכבש.
מימין כתוב "לשנה טובה תכתבו" בעברית ו"שנה טובה" באנגלית ובצרפתית.
בסוף שנות השישים של המאה העשרים, בעקבות הניצחון והאופוריה ששררו בישראל לאחר מלחמת ששת הימים, הודפסו אגרות ברכה רבות שהציגו מוטיבים של חיילים ושל הצבא. מוטיבים אלה ביטאו את רגשות הציבור ביחס למקומו של הצבא בחייהם ובתחושת הביטחון של מדינת ישראל. אגרות ברכה לשנה טובה החלו להישלח בשלהי ימי הביניים, במאה ה-14 בגרמניה. רבני אשכנז הנהיגו לשלוח ברכת ש

הורה

Jun 7, 1970

איגרת שנה טובה ובה קבוצת רקדנים הרוקדת ריקודי עם עבריים, אולי ריקוד ההורה. ריקוד ההורה הגיע לארץ עם העליות ממזרח אירופה, ומאז הפך לריקוד המזוהה עם ארץ ישראל והציונות.
מקורו של ריקוד ההורה בבלקן. ריקוד ההורה הוא במקצב ארבעה רבעים, בסיס הריקוד הוא במעגל, המאפשר שוויון בין הרוקדים ותחושת יחד. אפיונים אלו של הריקוד התחברו לאווירה החלוצית ששררה בארץ בימי ראשית המדינה. זו אחת מאלפי איגרות הברכה המצויות באוספי הספרייה הלאומית. מנהג שליחת איגרות ברכה לפני ראש השנה החל בגרמניה בשלהי ימי הביניים. בהדר

חיילים וכנסת

Jul 9, 1970

איגרת שנה טובה שבה נראים חייל וחיילת בשדה פתוח ומאחוריהם בניין הכנסת. התמונה צולמה בשנות השבעים של המאה העשרים. החייל חובש כומתה אדומה של צנחן וכנפי צניחה. באיגרת נכתב "לשנת שלום ובטחון" בעברית, וכן "שנה טובה" באנגלית ובצרפתית.
מנהג שליחת אגרות שנה טובה החל בשלהי ימי הביניים, במאה ה-14 בגרמניה. רבני גרמניה הנהיגו לא רק לומר שנה טובה במהלך חודש אלול אלא, בנוסף, לשלוח אגרת ברכה.
הכיתוב הנהוג היה "שנה טובה" או "לשנה טובה תכתבו ותחתמו"

מנורה חקוקה בסלע

Aug 9, 1970

איגרת שנה טובה ועליה איור של מנורה חקוקה בסלע.
מנורת שבעת הקנים עומדת על בסיס תלת-רגל כפי שהיא נמצאת בתבליטים שונים מבתי כנסת קדומים בארץ ובחוץ לארץ. לצד המנורה החקוקה בסלע, המייצגת שרידים קדומים בארץ ישראל, מופיעים פרחי ארץ ישראל, המייצגים חדש וגם ישן. המנורה היא סמל יהודי עתיק, המצוי במקומות רבים: בתשמישי קדושה, בעיטורי בתי כנסת, בכתובות, בכריכות ספרים ועוד ועוד. עם קום המדינה, התנהל דיון מעמיק על אודות סמלה של המדינה, ובסיומה הוחלט שהמנורה אשר מופיעה בתבליט בשער טיטוס תהיה מוטיב מרכזי בסמל